החלטה בתיק ע"פ 10315/05

1.        בפניי בקשתה של המערערת לעכב את ביצוע העונש שנגזר על המשיב בגין הרשעתו על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים א' אמינוף, ז' הווארי, נ' מוניץ) בעבירות מין.

2.        המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות במספר מקרים. בהתאם לעובדות כתב האישום בו הודה, שימש המשיב במועדים הרלוונטיים לכתב האישום כאב בית בבית ספר ובשעות הערב ובסופי שבוע עבד כנהג מונית. במהלך עבודתו בבית הספר הכיר את הקטינות המתלוננות, ילידות 1992 ו - 1990 ואף נוצרו ביניהם יחסי קירבה ואמון.

           המעשים המיניים בוצעו בכל אחת מהקטינות בנפרד, מחוץ לבית הספר. במקרה הראשון, שאירע במהלך חופשת הקיץ של שנת 2004, נסע המשיב עם המתלוננת במוניתו משך מספר שעות. בסמוך לשעה 01:00 עצר את הרכב בדרך צדדית, שוחח עם הקטינה ואף עישן עמה סיגריה. הוא הציע לה לעבור למושב האחורי של הרכב וכשסירבה התקרב אליה וביקש לשבת לצדה במושב. היא סירבה גם לכך. המשיב התיישב על משענת המושב בסמוך למתלוננת, חיכך את רגלו ברגלה, חיבק אותה, ליטף את זרועה, נשק ללחיה ולפיה וניסה ללטפה בחזה. המתלוננת הדפה מעליה את המשיב וביקשה שיחדל והוא אכן עשה כן.

           אשר למקרה שאירע עם המתלוננת השניה, המשיב הודה כי בראשית 2005 הסיע את המתלוננת וחברותיה ממסיבה שבוטלה ונענה לבקשת הקטינות להישאר במונית ולהצטרף לנסיעות. הקטינות נותרו עמו במונית עד לשעה 24:00 לערך, שאז הורידן והמתלוננת נותרה יחידה עמו ברכב. המתלוננת נעתרה לבקשת המשיב להתחלף עמו במקום כך שהיא תשב במושב הנהג. בהמשך עבר המשיב לשבת עם הקטינה במושב הנהג והציע לה שילמד אותה לנהוג. כשהסכימה, הוא הושיבה על ברכיו, כך שישבה על איבר מינו, אחז במתניה והחל בתנועות חיכוך ובעילה כלפי ישבנה משך מספר דקות. המתלוננת התנגדה ודרשה כי יחזירה לביתה. תוך שהיא מתיישבת חזרה במקומה, הוסיף המשיב לחבקה, לנשקה בלחיה ולהניח את ראשו בסמוך לחזה וחדל כשהמשיכה להתנגד למעשים.

3.        בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים הודיעה המערערת כי תעתור לעונש של שנה לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, שלילת רישיון לרכב ציבורי לצמיתות, קנס ופיצוי למתלוננות ואילו המשיב יהיה חופשי בטיעונו לעונש. בית המשפט המחוזי, לאחר ששמע את טיעוני הצדדים ועיין בתסקיר שירות המבחן, גזר על המשיב עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, קנס בסך 10,000 ש"ח, מאסר על תנאי של 36 חודשים שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו כל עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, למעט סעיפים 348(ה) + 349 שהמאסר על תנאי לגביהם יהיה של שנה ופיצוי כספי בסך 5,000 ש"ח לכל מתלוננת. כן נפסל המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה לרכב ציבורי משך 48 חודשים מיום גזר הדין.

4.        המערערת הגישה ערעור על קולת העונש שנגזר על המשיב, בו היא מבקשת להטיל על המשיב עונש מאסר לריצוי בפועל. בד בבד עם הגשת הערעור הגישה המערערת בקשה לעיכוב ביצוע העונש של 6 חודשי עבודות השירות שהוטלו על המשיב, על מנת לא לפגוע בסיכויי הערעור.

המשיב מתנגד לבקשה מהטעם של עינוי הדין שנגרם למרשו לאחר שגזר הדין ניתן  ביולי 2005 אולם תחילת ריצוי עבודות השירות נדחתה בשלושה חודשים, על מנת לקבל את חוות דעת הממונה על עבודות השירות. לדבריו, העונש שנגזר מצוי בטווח הסדר הטיעון שהמערערת היא צד לו. ב"כ המשיב סבור כי סיכויי הערעור נמוכים נוכח קביעת בית המשפט המחוזי כי העבירות אותם ביצע המשיב הן ברף התחתון של המדרג בעבירות מסוג זה והעונש שנגזר עליו סביר בהתחשב בפרטי הסדר הטיעון ונוכח נסיבות המקרה: העובדה כי נקבע שמדובר במעשים המצויים כאמור במדרג הנמוך של עבירות המין, היעדר העבר הפלילי של המשיב, מצבו הבריאותי והעובדה שהודאתו בחקירה ובמשפט ייעלה את ההליך וייתרה את הצורך בהעדת המתלוננות. עוד הוסיף ב"כ המשיב כי עולמו של המשיב חרב עליו בעקבות הרשעתו. הוא איבד את עבודתו ואת כבודו והפך נתמך על ידי משפחתו. המשיב שילם את הפיצוי והקנס שהושתו עליו וחפץ להשלים בהקדם את ריצוי העונש.     

           ב"כ המשיב ציין כי מרשו נכון לצו מבחן ופיקוח, אולם אין באלה כדי לשלול את ביצוע עבודות השירות.

5.        לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בגזר הדין וביתר החומר שהוצג בפני, החלטתי לקבל את הבקשה.

           בבחנו בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר - לרבות עונש מאסר בעבירות שירות - שומה על בית המשקל לשקול שיקולים משיקולים שונים וביניהם מהות העבירה, נסיבותיה, סיכויי הערעור, עינוי הדין אשר עשוי להיגרם לנאשם מעצם דחיית ריצוי העונש והאינטרס הציבורי לאפשר למדינה למצות את זכות הערעור שלה (ע"פ 4804/05 מדינת ישראל נ' סילאוי (לא פורסם, ניתן ביום 6.6.05) וההפניות שם).

           כאשר עסקינן בבקשת המדינה לעכב עונש מאסר בעבודות שירות הרי שהנטיה הינה להיעתר לבקשה (ראו: בש"פ 4331/92 מדינת ישראל נ' אסולין (לא פורסם, ניתן ביום 15.9.92); ע"פ 2929/02 מדינת ישראל נ' סבירסקי, פ"ד נז(3) 135 ויתר ההפניות שם). הטעם לכך, בין היתר הינו כי אם ירצה הנידון את עונשו, או חלק משמעותי שלו, הרי שהלכה למעשה נפגעת זכות הערעור של המדינה באופן ממשי (ע"פ 4037/05 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, ניתן ביום 17.5.05)). אכן, העמדת המדינה, כמערערת, בפני "עובדות מוגמרות מבחינת ריצוי העונש" (ע"פ 8084/05 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, ניתן ביום 2.10.05)), עוד בטרם נשמעו טענותיה בפני בית המשפט שלערעור יש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכותה ובזכות הציבור אותו היא מייצגת. יתר על כן יש בכך כדי לפגוע באינטרס הציבורי שלא לכבול את ידי בית המשפט בבחנו את הערעור, מעצם כך שהעונש כבר רוצה (בש"פ 1691/92 מדינת ישראל נ' ריבו, פ"ד מו(3) 332, 336; ע"פ 3195/05 מדינת ישראל נ' זיני (לא פורסם, ניתן ביום 14.4.05); ע"פ 4940/05 מדינת ישראל נ' עמרם (לא פורסם, ניתן ביום 14.6.05)).

           בבחני את העניין שבפנינו לא ניתן אמנם להתעלם מכך שהעונש שהושת על המשיב מצוי בתוך טווח הענישה שהוסכם במסגרת הסדר הטיעון כי המערערת תטען לו (ראו לעניין זה: ע"פ 8754/01 מדינת ישראל נ' נמרודי (לא פורסם, ניתן ביום 27.1.02)). כמו כן לא התעלמתי מהודאת המשיב ומכך שחסך מהמתלוננות פגיעה נוספת בכך שלא היה עוד צורך בעדותן, כמו גם מהפגיעות שהוא עצמו נפגע בפרנסתו ובכבודו. יחד עם זאת, ומבלי לנקוט עמדה בערעור לגופו, הרי שבבחינת סיכוייו הלכאוריים של הערעור לא ניתן לומר כי מדובר במקרה ממין המקרים שבהכרח יש להסתפק בהם בעונש של מאסר בעבודות שירות וזאת בין היתר בשים לב לטיב המעשים, לנסיבות ביצועם ולפגיעה בקטינות ובאמון שנתנו במשיב בהתחשב בתפקידו. לאלה יש להוסיף - ובכך אני רואה כעיקר - את האינטרס הציבורי שהוזכר שלא לכבול את ידי בית המשפט בדונו בערעור. בשוקלי את מכלול השיקולים שהוזכרו, סבורני כי אכן הכף נוטה לעבר ההיעתרות לבקשת המערערת ומתן האפשרות לערעורה להישמע מבלי שתוצאותיו תיקבענה במידה רבה מראש.   

           לאור האמור, אני מורה על עיכוב עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל על המשיב בפ"ח (נצרת) 504/05 עד למתן פסק דין בערעור.

           ניתנה היום, ז' בחשון תשס"ו (9.11.05).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: